בשבוע שעבר העלה מתן חכימי, בעל אחד הפודקאסטים המואזנים ביותר ברשת, ציוץ קצר שהפך בתוך שעות לשיחת היום ברשתות. בפוסט, שנכתב בטון ספק שואל, ספק מבקר, הוא כתב: "אז אתם אומרים לי שקרם הגנה הומצא בשנות ה-40, אנשים בימינו מבלים 90 אחוז מזמנם בחללים סגורים ושיעורי המלנומה עלו פי 6 מאז... ואנחנו מאמינים שהשמש גורמת לזה?". הטענה שלו, שערערה על אחת מאבני היסוד של רפואת העור המודרנית, גררה גל תגובות עצום, החל מאלו שראו בפוסט אמת מדעית ועד רופאים שהזהירו מפני הפצת מידע שעלול להטעות את הציבור.
מאחורי השיח עומדת שאלה מהותית: האם ייתכן שהנחת היסוד הבסיסית, זו שקושרת בין חשיפה לשמש לבין הגברת הסיכון למלנומה, אינה מדויקת כפי שחשבנו? האם מקדם ההגנה שאותו אנו מונחים למרוח בפנאטיות בקיץ הישראלי מסוכן ומעלה את הסיכון לסרטן? או שמא מדובר בדוגמה נוספת לפער בין נתונים מדעיים לבין הדרך שבה הם מתפרשים ברשתות החברתיות. כדי לנסות לבאר את הדברים, פנינו לד"ר רוני שפירא-פרומר, מנהלת מכון אלה למלבאום לאימונואונקולוגיה ומלנומה בשיבא, וד"ר אמילי אביטן-הרש, מנהלת מחלקת עור ברמב"ם, וביקשנו מהן לעשות סדר.
לדברי ד"ר שפירא-פרומר, רוב מוחלט ממקרי המלנומה עדיין קשור בצורה ברורה לחשיפה לקרינת UV. "מחקרים מראים שבערך 85 אחוז מהמלנומות קשורות לחשיפה לשמש. רוב המלנומות מאובחנות באזורים שנחשפו לשמש, ולא רק בחשיפה כרונית, אלא גם חשיפה אינטרמיטנטית, כלומר חשיפה לפרקי זמן קצרים ואינטנסיביים של מספר שעות, כמו לדוגמה בימי ים ארוכים", היא אומרת. לדבריה, הסיבה לעלייה בשכיחות קשורה, בין היתר, לשינויי התנהגות. "אנחנו יודעים שאנשים נמצאים היום הרבה יותר בחוץ, בין אם בגלל עבודה, אבל גם הרבה בגיל הנעורים בתרבות בילוי. החשיפה בגיל צעיר, בילדות ובנעורים, קשורה לחלק נכבד מהמלנומות האגרסיביות יותר", היא מוסיפה.
ד"ר רוני שפירא פרומרצילום: דוברות שיבא"אנשים מבלים במקומות שבהם רמת הקרינה גבוהה במיוחד. מחקרים הראו שיש עלייה בשהייה במקומות חשופים, דווקא בקרב אנשים שהשתמשו במסנני קרינה. במקומות בהם יש תרבות בילוי בשמש רואים את העלייה בשיעור סרטני העור ובהם מלנומה. אלה מחקרים שפורסמו בעיתונות מדעית".
גם תרבות השיזוף הכה פופולרית שהופכת את העור השזוף לסמל סטטוס שרבים מקפידים לתחזק, תורמת את חלקה. "עוד לא מיגרנו את התופעה של שיזוף בחופי הים ואפילו את השימוש במכוני שיזוף, זו עדיין צורת בילוי אהובה במדינה שנמצאת לחוף ים", היא מוסיפה ומציינת כי מבחינה השוואתית התמונה העולמית דומה: "אם אתה מסתכל על מדינות שבהן התחלואה הכי גבוהה, אלה מדינות שנמצאות לחופי ימים כמו אוסטרליה. שם יש חשיפה מוגברת לקרינת UV, ומצד שני גם אוכלוסייה בהירה ותרבות של שהייה מחוץ לבית בחופי הים. זה שילוב של הגורמים. גם אנחנו נמצאים בראש הרשימה עם שכיחות גבוהה".
ד"ר אמילי אביטן-הרש: "מחקר של האיגוד האמריקאי לסרטן עור פרסם בשנה האחרונה שלקרוב לשלושים אחוז מהמבוגרים בארצות הברית הייתה כוויית שמש בשנה האחרונה. כלומר ההתנהגות של אנשים היא עדיין התנהגות של חשיפה מוגזמת ולא מוגנת. להגיד שאנשים רוב הזמן בחללים סגורים זה לא נכון"
ד"ר אביטן-הרש אומרת כי "לכאורה יכול להשתמע מדבריו של חכימי שהמלנומה לא קשורה בחשיפה לשמש", עם זאת, לדבריה, הנתונים מספרים סיפור אחר. "זה נכון שיש עלייה בשכיחות המלנומה, אך לא יודעים עדיין מהי הסיבה. זה יכול לנבוע מכמה סיבות. אחת זו הפגיעה באוזון ובאמת החשיפה ליותר קרינת UV.
"מחקר של האיגוד האמריקאי לסרטן עור פרסם בשנה האחרונה שלקרוב לשלושים אחוז מהמבוגרים בארצות הברית הייתה כוויית שמש בשנה האחרונה. כלומר ההתנהגות של אנשים היא עדיין התנהגות של חשיפה מוגזמת ולא מוגנת לשמש עד לרמה של כוויות שמש. לכן, להגיד שאנשים רוב הזמן בחללים סגורים זה לא נכון. אנשים יותר משתמשים במיטות שיזוף, שלא היו קיימות בשנות ה-40. הוכח שהן מעלות סיכון למלנומה, ובארצות הברית הוציאו אותן מחוץ לחוק".
ד"ר אמילי אביטן -הרשצילום: הקריה הרפואית רמב"םבנוסף, היא מציינת שחלק מהעלייה בשכיחות יכול לנבוע מגילוי מוקדם ומודעות גבוהה יותר. "מחקרים מראים שיש עלייה באבחון מוקדם. יש יותר מודעות, אנשים יותר נבדקים, ויש עלייה במלנומות יותר שטחיות, כלומר מגלים יותר מלנומות בשלב מוקדם".
הבעיה: רבים לא משתמשים נכון בקרם ההגנה
השאלה האם קרם הגנה מפחית את הסיכון למלנומה עומדת כאמור במרכז הוויכוח, ולדברי ד"ר שפירא-פרומר יש להסתכל עליה באופן מדעי ומבוסס. "האינטואיציה שלי שבסך הכל צריך לבחון את השאלה באופן מתודולוגי ולא להסתפק רק בתצפית, אלא להבין מה אומרים המחקרים הקיימים על שימוש במקדם הגנה ושיעור השכיחות במלנומה", היא אומרת. "אפשר להגיד שיש כמה מחקרים שבחנו את הקשר. חלקם הראו ששימוש במסנני קרינה מפחית את הסיכון לסרטן העור ובתוכו מלנומה, בעיקר כשהמשתמשים השתמשו במסנני קרינה בצורה הנכונה, דהיינו שמו בכמות מספקת וחידשו את השימוש כמה פעמים בעקבות החשיפה לשמש".
עם זאת, היא מציינת כי לא כל המחקרים הצביעו על הגנה משמעותית. "הם לא הראו עלייה בשכיחות, ואף לא הראו ששימוש במסנני קרינה מפחית את הסיכון. ההערכה היא שהסיבה לזה היא שימוש לא מיטבי במסנני קרינה", היא אומרת ומציינת מחקר מטא אנליזה שפורסם לאחרונה, בספטמבר 2025 שמצא כי קיימת בעייתיות בתבניות השימוש במקדם הגנה.
"כשאנחנו לא רואים הפחתה בסיכון זה קשור למה שנקרא פרדוקס מסנני הקרינה", היא מפרטת. "אנשים שמשתמשים במסנני קרינה מרשים לעצמם להיחשף הרבה יותר לשמש, לא משתמשים כראוי בקרם ונוטים הרבה יותר להיות בחוץ. זה מסביר את העובדה שאנחנו רואים אולי יותר שימוש, אבל גם רואים יותר חשיפה לשמש, ולכן חוסר שינוי של שיעור התחלואה בסרטן. יש דווקא הרבה הרבה פחות זהירות מצד האוכלוסייה. אם תסתכל על חופי הים בתל אביב כמה הם מלאים באנשים צעירים שלכל היותר מורחים פעם אחת בבוקר או בצהריים ולא מחדשים את השימוש, אז ברור שהחשיפה היא הרבה פחות אחראית ויעילה ואפקטיבית בניסיון למנוע".
ד"ר אביטן-הרש, לעומת זאת, מבהירה כי מחקרים עדכניים תומכים באופן חד-משמעי ביעילותם של מסנני הקרינה. "יש היום הרבה מחקרים שמראים שקרמי הגנה לא מעלים את הסיכון למלנומה, אלא להפך, מורידים את הסיכון אפילו עד ב-70 אחוז מהמקרים, וגם מורידים סיכון לסרטני עור שהם לא מלנומה בכ-40 אחוז מהמקרים. וגם יש מחקרים ספציפיים שמראים שקרמי הגנה לא גורמים לעלייה בתמותה ולעלייה בסרטני העור. ועוד דבר חשוב - גם הגנה פיזית מהשמש של כובעים וביגוד הורידו בכ-40 אחוז את הסיכון למלנומה".
ומה באשר לטענה שמקדם הגנה בפני עצמו לא בריא לגוף? "אני יכולה להגיד שכן יכולה להיות ירידה קלה ברמות של ויטמין D", היא אומרת. "אבל רוב האנשים נחשפים לשמש בצורה מספקת. בנוסף, אפשר להשלים ויטמין D גם בתוספים או בתזונה. הדבר היחיד שאפשר להגיד הוא שמקדם הגנה גורם לזיהום סביבתי, וזה נכון. יש זיהום סביבתי בעיקר באזורים הסמוכים לחופים בגלל שקרמי הגנה מכילים חומרים אורגניים ואנאורגניים".
